7 דקות
שימו לב לרגע לנר דולק. הוא זז, הוא גדל, הוא צורך חומר ומשחרר אדים. לפי התחושה הראשונית, היינו עשויים לחשוב שהוא חי. אבל המדע אומר שהוא בכלל לא. מה חסר לאש כדי להיחשב יצור חי? כדי לענות על השאלה הזאת, צריך קודם כל להבין מה בדיוק מגדיר חיים על פי הביולוגיה.
המדע קבע שמונה מאפיינים שכל יצור חי חייב לקיים. הראשון הוא מבנה תאי: כל יצור חי בנוי מתא אחד לפחות. חיידק בנוי מתא אחד בלבד, ואילו כלב בנוי ממיליוני תאים. המאפיין השני הוא הזנה, כלומר קליטת חומרים שנותנים לגוף אנרגיה וחומרי בנייה. המאפיין השלישי הוא נשימה, ופה כדאי לעצור ולהבהיר נקודה שמבלבלת הרבה אנשים: נשימה במדע אינה אוויר שנכנס לריאות. נשימה היא תהליך שמתרחש בתוך כל תא, כאשר התא מפרק סוכר ומשחרר את האנרגיה הגנוזה בו. זה קורה בצמח, בחיידק, ובבעל חיים, גם בלילה וגם ביום, כל הזמן. המאפיין הרביעי הוא הפרשה, כלומר סילוק פסולת שנוצרת בגוף. החמישי הוא רביה, יצירת פרטים חדשים מאותו מין. השישי הוא גדילה והתפתחות, שמשמעותה עלייה בגודל מבפנים, על ידי בניית חומרים ותאים חדשים. השביעי הוא תגובה לגירויים, שינוי במצב היצור כשמגיע אליו אור, חום, מגע או חומר כימי. והשמיני הוא תנועה, שינוי מקום או תנועת חלקים בגוף.
חשוב להדגיש: יצור חי חייב לקיים את כל שמונת המאפיינים, לא רק חלקם. כאן טמונה הטעות של מי שחושב שאש היא יצור חי. אש אמנם זזה, גדלה וצורכת חומר, אבל אין לה תאים והיא אינה מתרבה. מי שבוחן רק חלק מהמאפיינים עלול להגיע למסקנה שגויה. בדיוק מאותה סיבה גם מכונית אינה חיה: היא נעה, צורכת דלקת ומגיבה לפקודות, אבל אין לה תאים והיא אינה מתרבה. המבנה התאי והרביה הם מאפיינים שאין עליהם פשרה.
עכשיו בואו נבחן כמה דוגמאות שממחישות את ההבחנות האלה. עץ זית בגינה מקיים את כל שמונת המאפיינים וחי לכל דבר. שולחן עץ ולוח עץ עשויים מחומר שהיה פעם חלק מעץ חי, אבל הם כבר אינם חיים. נוצה שנפלה מעורב הייתה חלק מיצור חי אבל אינה חיה כבר. אבן גיר היא דומם. ושועל בשדה הוא כמובן חי. הבחנה נוספת שמבלבלת הרבה פעמים היא גביש מלח שגדל בכוס מים. הגביש אכן גדל, אבל הגדילה הביולוגית של יצור חי פירושה בניית תאים וחומרים חדשים מבפנים. הגביש רק מוסיף שכבות מלח מבחוץ, אין לו תאים, ולכן הוא אינו חי.
חזרה לנשימה של צמחים, כי זו טעות נפוצה שכדאי להבין לעומק. פוטוסינתזה ונשימה הם שני תהליכים שונים לחלוטין. פוטוסינתזה מתרחשת רק באור, ובה הצמח בונה סוכר. נשימה, לעומת זאת, מפרקת את הסוכר הזה ומשחררת ממנו אנרגיה, וזה קורה כל הזמן, גם בלילה. לכן צמח העציץ שעל האדן נושם גם בחצות הלילה, בלי קשר לשמש. מי שחושב שצמח לא נושם בלילה כי אין אור לפוטוסינתזה מבלבל בין שני תהליכים שונים לחלוטין.
ומה לגבי תנועה בצמחים? צמח אמנם לא קם והולך, אבל תנועה במדע אינה חייבת להיות תנועת גוף שלם ממקום למקום. גבעול שמתכופף לכיוון החלון, שורש שצומח כלפי מטה, ופרח שנסגר עם רדת החשך, כולם ביטויים של המאפיין תנועה. באותו אופן, הכיפוף של הגבעול לכיוון האור הוא גם ביטוי של המאפיין תגובה לגירוי. שני המאפיינים יכולים להתבטא באותה פעולה.
עכשיו נעבור לחלק השני של הנושא: מיון יצורים. בעולם יש כמה מיליוני מינים מזוהים, ומדי שנה מתגלים עוד. בלי שיטת מיון מוסכמת, לא ניתן לדבר על יצור אחד בשפה משותפת עם מדען אחר במדינה אחרת. המיון מאפשר לזהות יצור שאיננו מכירים, ללמוד על יצור חדש ממה שכבר ידוע על קרוביו, ולשמר שפה מדעית אחידה בכל העולם. השם המדעי הדו-שמי בלטינית הוא זהה בכל מדינה, וזה מונע בלבול בין שמות מקומיים שונים לאותו יצור.
המיון בנוי כמו סולם שיורדים בו. בקצה העליון יש קבוצות גדולות מאוד, ובכל מדרגה הקבוצה מתחלקת לקטנות יותר. ככל שיורדים בסולם, הדמיון בין חברי הקבוצה גדל. המין הוא היחידה הבסיסית ביותר: קבוצת פרטים הדומים זה לזה, שיכולים להתרבות ביניהם ולהעמיד צאצאים פוריים. שני יצורים השייכים לאותה משפחה דומים זה לזה הרבה יותר משני יצורים השייכים רק לאותה ממלכה, כי משפחה היא קבוצה צרה ומפורטת בהרבה.
הממלכות העיקריות הן חיידקים, פרוטיסטים, פטריות, צמחים ובעלי חיים. חיידקים הם חד-תאיים בלי גרעין מוגדר, ולא כולם מזיקים. חיידקי היוגורט, לדוגמה, עוזרים לנו. פטרייה על לחם, כמה שהיא נראית לא מזמינה, היא יצור חי לכל דבר: נושמת, ניזונת מהלחם ומתרבה. זרע יבש שטרם נבט נראה כמו דומם, אבל בתוכו יש תאים חיים במצב המתנה. ויוגורט במקרר מכיל חיידקים חיים, חד-תאיים, שנושמים ומתרבים.
יש יצור אחד שמאתגר במיוחד את ההגדרות האלה: הנגיף. נגיף אינו נחשב יצור חי מפני שחסר לו מבנה תאי, הוא אינו ניזון ואינו מתרבה בכוחות עצמו. הוא חסר לפחות שלושה מאפיינים מהותיים, ולכן אינו שייך לאף ממלכה.
גם המיון עצמו יכול להטעות אם נסמך רק על מראה חיצוני. עטלף עף ולוויתן שוחה, אבל שניהם יונקים: שניהם נושמים בריאות, דמם חם, הם יולדים ומיניקים. מי שמסווג לוויתן כדג בגלל שהוא חי בים ויש לו סנפירים, טועה, כי המיון מבוסס על מאפיינים עיקריים ומהותיים, לא על מראה חיצוני בלבד. כדי לסייע בזיהוי מדויק, משתמשים במפתח דיכוטומי, שהוא שרשרת שאלות שלכל אחת יש שתי תשובות אפשריות בלבד, עד שמגיעים לזיהוי מדויק של היצור.
לסיכום, שמונת המאפיינים הם המנגנון שמבדיל בין חי לדומם, ורק קיום כולם ביחד מגדיר יצור חי. ומערכת המיון היא הכלי שמאפשר לעולם המדעי כולו לדבר על אותו יצור באותה שפה. שתי המערכות האלה הן הבסיס של הביולוגיה, ושווה להכיר אותן היטב.