מִי הָיָה נֹחַ?

נֹחַ הָיָה אִישׁ צַדִּיק תָּמִים בְּדוֹרוֹ. בְּעוֹלָם מָלֵא חָמָס, הוּא הָלַךְ עִם הָאֱלֹהִים.

מָה מְאַפְיֵן אֶת נֹחַ לְפִי הַכָּתוּב?

שְׁלֹשָׁה שְׁלַבִּים בַּמַּבּוּל

מָה הָיָה אוֹת הַבְּרִית בֵּין ה׳ לְנֹחַ?

כְּתֹנֶת הַפַּסִּים

יַעֲקֹב אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים. הַדָּבָר עוֹרֵר קִנְאָה בְּלֵב הָאַחִים וְשִׂנְאָה כְּלַפָּיו.

מָה רָאָה יוֹסֵף בַּחֲלוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן?

מְכִירַת יוֹסֵף

הָאַחִים זָרְקוּ אֶת יוֹסֵף לַבּוֹר, וּלְבַסּוֹף מָכְרוּ אוֹתוֹ לְיִשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כֶּסֶף. הַיִּשְׁמְעֵאלִים הוֹרִידוּ אוֹתוֹ מִצְרַיְמָה.

מַדּוּעַ הֻשְׁלַךְ יוֹסֵף לְבֵית הַסֹּהַר?

מֵהַחֲלוֹם לַמִּשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ

כֵּיצַד הִגִּיב יוֹסֵף כַּאֲשֶׁר הִכִּיר אֶת אֶחָיו?

שִׁעְבּוּד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

פַּרְעֹה הֶחָדָשׁ לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף וְהֵחֵל לְעַנּוֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּעֲבֹדַת פֶּרֶךְ. הֵם בָּנוּ עָרֵי מִסְכְּנוֹת: פִּתֹם וְרַעַמְסֵס.

מַה הָיָה הַנֵּס בַּסְּנֶה הַבּוֹעֵר?

עֶשֶׂר הַמַּכּוֹת

לֵיל הַפֶּסַח

בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שָׁחֲטוּ קָרְבַּן פֶּסַח וּמָרְחוּ דָּם עַל הַמְּזוּזוֹת. ה׳ פָּסַח עַל בָּתֵּיהֶם וְלֹא הִכָּה אֶת בְּכוֹרֵיהֶם.

כֵּיצַד קָרַע ה׳ אֶת יַם סוּף?

כַּמָּה יְמֵי הֲכָנָה נִקְבְּעוּ לָעָם לִפְנֵי מַתַּן תּוֹרָה?

הַקְּרִיאָה: לֶךְ לְךָ

בְּגִיל שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ נִצְטַוָּה אַבְרָם: ״לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ״. זוֹ הָיְתָה קְרִיאָה לַעֲזֹב אֶת הַמֻּכָּר וּלְהַתְחִיל דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה שֶׁל אֱמוּנָה.

שָׁלֹשׁ הַבְטָחוֹת

ה׳ הִבְטִיחַ לְאַבְרָהָם שָׁלֹשׁ הַבְטָחוֹת: הַזֶּרַע (״וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל״), הָאָרֶץ (״לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת״), וְהַבְּרָכָה (״וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה״).

מָה דָּרְשָׁה הַקְּרִיאָה ״לֶךְ לְךָ״ מֵאַבְרָהָם?

מָה נִכְרַת בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים?