5 דקות
רבקה ולידת התאומים — זה הנושא שנעסוק בו היום, ונתחיל מהתחלה: איך בכלל מגיעה רבקה לחיי יצחק, ומה קורה כשהיא יולדת.
אברהם, לקראת סוף חייו, שולח את עבדו אליעזר למסע לא פשוט. הוא מבקש ממנו לנסוע לארם נהריים — למשפחת אברהם עצמו — ולמצוא שם אישה ליצחק בנו. מדוע דווקא משם? כי אברהם לא רצה אישה מבנות כנען. הוא רצה מישהי מרקע שהוא מכיר, מבית שבו גדל. אליעזר יוצא לדרך עם מתנות ועם שאלה גדולה — איך בכלל יידע מי היא האישה הנכונה?
הפתרון שאליעזר מגיע אליו הוא מרתק. הוא לא מחליט לחפש בחורה יפה, לא מחפש אחת מעשירה. הוא מתפלל לה׳ ומבקש אות מאוד ספציפי: הנערה שתשקה גם את גמליו — היא תהיה המיועדת ליצחק. שימו לב מה המבחן הזה אומר. עשרה גמלים שותים כמות מים עצומה. מי שמציעה מיוזמתה למלא מים לעשרה גמלים עד שיסיימו לשתות — היא עושה מאמץ גופני אמיתי, לא מחווה נימוסית. אליעזר לא בדק עושר, לא בדק יופי — הוא בנה מבחן שמגלה אופי. ובמרכזו: מידת חסד ויוזמה.
רבקה יוצאת לשאוב מים. אליעזר מבקש ממנה מעט מים לשתות. עד כאן — בקשה רגילה. אבל רבקה לא עוצרת שם. היא אומרת לו: גם לגמליך אשאב עד אם כילו לשתות. כלומר, לפני שהוא ביקש — היא כבר הציעה. היא לא מחכה שיבקש. היא רואה את הגמלים, מבינה שהם צמאים, ופועלת. זו בדיוק היוזמה שאליעזר ביקש לראות — ורבקה מגלה אותה באופן ספונטני, טבעי. המבחן עבר.
מה שקורה אחר כך הוא מרגש לא פחות. משפחתה של רבקה שואלת אותה שאלה ישירה: האם תלכי עם האיש הזה? ורבקה עונה במילה אחת: אלך. רק מילה אחת — אבל כמה כוח יש בה. רבקה בוחרת לעזוב את ביתה, את משפחתה, ולנסוע למקום שהיא לא מכירה, אל אדם שמעולם לא פגשה. פרשנים רבים מציינים את הקבלה בין המהלך הזה לבין מה שעשה אברהם כשה׳ אמר לו לך לך — גם אברהם עזב בית ומשפחה ונסע לארץ לא ידועה. גם רבקה עושה מעשה אמונה. האמץ הזה, הנכונות הזו ללכת אל הלא-נודע, הם חלק ממה שהופך אותה לאם האומה.
נעבור לשלב הבא בסיפור — ההיריון. רבקה מתקשה בהיריון שלה. הילדים, כך מתאר הכתוב, מתרוצצים בקרבה. זה לא היריון רגיל. רבקה פונה לה׳ ושואלת — למה זה קורה לי? ה׳ עונה לה בנבואה שהיא אחת הנבואות החשובות ביותר לסיפור שלם של ספר בראשית: שניי גויים בבטנך, ושניי לאומים ממעיך ייפרדו, ולאום מלאום יאמץ, ורב יעבוד צעיר. כדאי לעצור כאן ולהבין מה נאמר. שני עמים שלמים נמצאים בבטנה של רבקה. הם עתידים להיפרד. ולא רק זה — האח הגדול יעבוד את הקטן. הבכור יהיה כפוף לצעיר. הנבואה הזו מגדירה את כל מה שיקרה בפרקים הבאים.
ואז מגיעה הלידה עצמה. עשו יוצא ראשון — ומיד מתואר כאדמוני, כולו כאדרת שיער. יעקב יוצא אחריו ויד יוצא אחריו ויד אחוזת בעקב עשו. שני תיאורים, שני אופיים, שני שמות. עשו — שמו קשור לשורש שמשמעותו עשוי, בשל, מלא. תיאור גופו תואם את שמו: הוא בשל, מוכן, נוכח. יעקב — שמו קשור לעקב, כלומר לעקב הרגל, למה שנמצא מאחור. ויש בשם הזה גם הד למשמעות של עקב אחרי מישהו, של הגעה שניה. שניהם נושאים בשמם את מהותם.
שאלה שרדופה פרשנים ומלומדים רבים היא שאלת הנבואה. הנבואה נאמרה לפני הלידה — לפני שהתינוקות עשו דבר, לפני שאופיים התגלה. ה׳ קבע שיעקב הוא הנבחר בלי שיעקב עשה דבר כדי להרוויח את הבחירה הזו. זוהי שאלה תאולוגית קשה ואמיתית: האם זה הוגן? פרשנים שונים מציעים תשובות שונות. יש שאומרים שה׳ צופה קדימה ויודע מה כל אחד מהאחים יעשה בחייו — הבחירה מבוססת על מה שה׳ כבר יודע. ויש שאומרים שהבחירה האלוהית היא מעבר להבנת האדם — חלק מחרות האל שלא ניתן לכלוא בתוך מסגרת של הגיון אנושי.
אז מה לוקחים מכל הסיפור הזה? קודם כול, נבין את מבחן הגמלים: אליעזר לא בחן יופי ולא בחן עושר — הוא בחן מידת חסד ויוזמה. רבקה עמדה במבחן לא כי ידעה שזה מבחן, אלא כי כך היא פעלה באופן טבעי. שנית, נזכור את הרגע שבו רבקה אומרת אלך — מילה אחת שמחליטה על עתיד שלם, ואת הקבלה בינה לבין אברהם בלך לך. שלישית, נשים לב לנבואה שנמסרת לרבקה לפני לידת בניה — ורב יעבוד צעיר — שהיא הבסיס לכל הסיפור על יחסי יעקב ועשו. ולבסוף, נזכור שגם בשמות הפשוטים של שני האחים — עשו ויעקב — טמונה משמעות שמלווה אותם לאורך כל חייהם.