דְּבוֹרָה — אֵשֶׁת לַפִּידוֹת

דְּבוֹרָה הִיא הַשּׁוֹפֶטֶת הַיְּחִידָה בְּסֵפֶר שׁוֹפְטִים — גַּם נְבִיאָה, גַּם שׁוֹפֶטֶת, גַּם מַנְהִיגָה צְבָאִית. הִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת תֹּמֶר בֵּין הָרָמָה וּבֵין בֵּית אֵל, וְשׁוֹפֶטֶת אֶת עַם יִשְׂרָאֵל. קְרִיאָתָהּ לְבָרָק: ״הֲלֹא צִוָּה ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר״. הִיא אֵינָהּ שׁוֹאֶלֶת — הִיא מְצַוָּה.

בָּרָק מְסָרֵב בְּלִי דְּבוֹרָה

בָּרָק בֶּן אֲבִינֹעַם שׁוֹמֵעַ אֶת פְּקֻדַּת ה׳ — אַךְ מְסָרֵב לָלֶכֶת בְּלַעֲדֵי דְּבוֹרָה: ״אִם תֵּלְכִי עִמִּי וְהָלָכְתִּי, וְאִם לֹא תֵלְכִי עִמִּי לֹא אֵלֵךְ״. דְּבוֹרָה מַסְכִּימָה — אַךְ אוֹמֶרֶת לוֹ: ״אֶפֶס כִּי לֹא תִהְיֶה תִּפְאַרְתְּךָ עַל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אַתָּה הֹלֵךְ, כִּי בְיַד אִשָּׁה יִמְכֹּר ה׳ אֶת סִיסְרָא״. נְבוּאָה בְּתוֹךְ הִתְמַקְּחוּת.

מַה אָמַר בָּרָק לִדְבוֹרָה לִגְבֵּי יְצִיאָה לַמִּלְחָמָה?

יָעֵל — סִיסְרָא בְּיַד אִשָּׁה

סִיסְרָא מְנַצֵּחַ — אוֹ כָּךְ הוּא חוֹשֵׁב. הוּא בּוֹרֵחַ בָּרֶגֶל אֶל אֹהֶל יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי. יָעֵל קוֹרֵאת לוֹ פְּנִימָה, מְכַסָּה אוֹתוֹ, נוֹתֶנֶת לוֹ חָלָב לִשְׁתּוֹת. כְּשֶׁהוּא נִרְדָּם — הִיא לוֹקַחַת יְתַד הָאֹהֶל וּמַמִּיתָה אוֹתוֹ. ״בְּרוּכָה מִנָּשִׁים יָעֵל״ תָּשִׁיר דְּבוֹרָה. הַנְּבוּאָה — ״בְּיַד אִשָּׁה״ — הִתְקַיְּמָה.

שִׁירַת דְּבוֹרָה — שִׁירָה עַתִּיקָה

פֶּרֶק ה׳ בְּשׁוֹפְטִים הוּא אֶחָד הַטֶּקְסְטִים הָעִבְרִיִּים הַקְּדוּמִים בְּיוֹתֵר. הַשִּׁירָה מְתָאֶרֶת אֶת הַמִּלְחָמָה מִנְּקוּדוֹת מַבָּט שׁוֹנוֹת: אֵם סִיסְרָא מְצַפָּה לִבְנָהּ שֶׁלֹּא יָשׁוּב, שְׁבָטִים שֶׁהִשְׁתַּתְּפוּ לְעוּמַת אֵלֶּה שֶׁנֶּאֶלְמוּ. ״כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ ה׳, וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ״.

מִי הָרַג אֶת סִיסְרָא בְּסוֹף הַקְּרָב?

״בְּרוּכָה מִנָּשִׁים יָעֵל״ — בְּאֵיזֶה פֶּרֶק?