אִישׁ תָּם וְיָשָׁר — אִיּוֹב

אִיּוֹב מוּצָג כְּאִישׁ שָׁלֵם בְּמוּסָר: ״אִישׁ תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע״. אַךְ הַשָּׂטָן מַעֲלֶה שְׁאֵלָה לִפְנֵי ה׳: ״הַחִנָּם יָרֵא אִיּוֹב אֱלֹהִים?״ — הַאִם אִיּוֹב יְרֵא אֱלֹהִים מֵאַהֲבָה, אוֹ רַק מִשּׁוּם שֶׁטּוֹב לוֹ? ה׳ מַרְשֶׁה לְהַשָּׂטָן לְנַסּוֹת אֶת אִיּוֹב. הָרִיב הַשָּׁמַיְמִי עַל אֲמִתּוּת צִדְקָתוֹ הוּא הַצִּיר שֶׁעָלָיו סוֹבֵב סֵפֶר אִיּוֹב כֻּלּוֹ.

ה׳ נָתַן וַה׳ לָקַח

בְּסֵפֶר אִיּוֹב מְגִיעוֹת מַכּוֹת אַחַת אַחַר אַחַת: מִקְנֶה אָבֵד, בָּנִים מֵתִים, גּוּפוֹ מְכֻסֶּה שְׁחִין. תְּגוּבַת אִיּוֹב לְאֵבֶל: ״ה׳ נָתַן וַה׳ לָקָח, יְהִי שֵׁם ה׳ מְבֹרָךְ״ — אַחַת הַתְּגוּבוֹת הַמְּפֻרְסָמוֹת בְּכָל הַמִּקְרָא. אִשְׁתּוֹ מַצִּיעָה לוֹ לְקַלֵּל אֶת אֱלֹהִים וְלָמוּת; הוּא מֵשִׁיב: ״גַּם אֶת הַטּוֹב נְקַבֵּל מֵאֵת הָאֱלֹהִים וְאֶת הָרָע לֹא נְקַבֵּל?״.

תּוֹכַחַת אֱלִיפַז — הַטַּעֲנָה הַמָּסָרְתִּית

שְׁלֹשֶׁת רֵעֵי אִיּוֹב (אֱלִיפַז, בִּלְדַּד, צוֹפַר) מְנַסִּים לְהַסְבִּיר אֶת סִבְלוֹ: הוּא חָטָא, לָכֵן סוֹבֵל. אֱלִיפַז שׁוֹאֵל: ״הַאֱנוֹשׁ מֵאֱלוֹהַּ יִצְדָּק, אִם מֵעֹשֵׂהוּ יִטְהַר גָּבֶר?״ — כְּלוֹמַר, אֵין אָדָם נָקִי לִפְנֵי הָאֵל, וּמִכָּאן שֶׁסִּבְלוֹ שֶׁל אִיּוֹב מְעִיד עַל חֵטְא. אִיּוֹב דּוֹחֶה זֹאת: הוּא יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא חָטָא. הַסֵּפֶר שׁוֹבֵר אֶת הַדּוֹגְמָה ״יִסּוּרִים = חֵטְא״ שֶׁמָּסוֹרֶת הַחָכְמָה לִמְּדָה.

מַהִי הַשְּׁאֵלָה הַמֶּרְכָּזִית שֶׁסֵּפֶר אִיּוֹב מַעֲלֶה?

אַיֵּה הָיִיתָ בְּיָסְדִי אָרֶץ

לְאַחַר עֶשְׂרוֹת פְּרָקִים שֶׁל וִיכּוּחִים, ה׳ עוֹנֶה לְאִיּוֹב מִן הַסְּעָרָה — לֹא בְּהֶסְבֵּר, אֶלָּא בְּשֶׁטֶף שְׁאֵלוֹת: ״אַיֵּה הָיִיתָ בְּיָסְדִי אָרֶץ? הֲגַד אִם יָדַעְתָּ בִינָה. מִי שָׂם מְמַדֶּיהָ כִּי תֵדָע?״. ה׳ אֵינוֹ מַסְבִּיר אֶת הַסֵּבֶל — הוּא מְגַלֶּה אֶת נִפְלְאוֹת הַבְּרִיאָה, עֹמֶק שֶׁאֵין לָאָדָם אֶלָּא לְהִתְפַּעֵל מִמֶּנּוּ.

תְּשׁוּבַת אִיּוֹב — יָדַעְתִּי כִּי תוּכָל

לְאַחַר שֶׁה׳ דִּבֵּר, אִיּוֹב עוֹנֶה בְּהַכְנָעָה שֶׁאֵינָהּ הֲבָסָה: ״יָדַעְתִּי כִּי כֹל תּוּכָל... לָכֵן הִגַּדְתִּי וְלֹא אָבִין, נִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי וְלֹא אֵדָע״. הוּא אֵינוֹ מְקַבֵּל אֶת טַעֲנַת הָרֵעִים שֶׁחָטָא — אֶלָּא מַכִּיר שֶׁמֵּעֵבֶר לַשְּׁאֵלוֹת שֶׁלּוֹ יֵשׁ מַשֶּׁהוּ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ. ה׳ אַחַר כָּךְ מוֹכִיחַ אֶת הָרֵעִים שֶׁלֹּא דִּבְּרוּ אֱמֶת כְּאִיּוֹב.

כֵּיצַד עוֹנֶה ה׳ לְאִיּוֹב מִן הַסְּעָרָה?

הֶבֶל הֲבָלִים הַכֹּל הֶבֶל

קֹהֶלֶת פּוֹתֵחַ בְּצָלִיל חַד: ״הֶבֶל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, הֶבֶל הֲבָלִים הַכֹּל הֶבֶל״. ״הֶבֶל״ פֵּרוּשׁוֹ: אֵד, עָשָׁן, הֲבִיל — מַשֶּׁהוּ קַלִּיל וְחוֹלֵף בְּרֶגַע. הֶחָכָם בּוֹחֵן חָכְמָה, עֹשֶׁר, הֲנָאוֹת — וּמַגִּיעַ לְאוֹתָהּ מַסְקָנָה: כֻּלָּם הֶבֶל. לֹא מִיֵּאוּשׁ אֶלָּא מִתּוֹךְ חָכְמָה — הַחַיִּים קְצָרִים וְאִי-הַיְּדִיעָה גְּדוֹלָה מֵהֶם.

דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא

קֹהֶלֶת מְתָאֵר אֶת חֹסֶר הַמַּשְׁמָעוּת הַלִּכְאוֹרִי שֶׁל הָרְצִיפוּת: ״דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמֶדֶת... אֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ״. אַחַר כָּךְ (ב, א–יא) הוּא מְסַפֵּר שֶׁנִּסָּה עֹשֶׁר, בִּנְיָן, פַּרְדֵּסִים, שִׁיר, יַיִן — ״וְהִנֵּה הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ״. מַסְקָנָתוֹ: שִׂמְחוּ בְּחֶלְקְכֶם, אִכְלוּ וּשְׁתוּ וְשִׂמְחוּ — כִּי מִיַּד הָאֱלֹהִים הִיא.

מָה מַשְׁמָעוּת הַמִּלָּה ״הֶבֶל״ בְּקֹהֶלֶת?

״ה׳ נָתַן וַה׳ לָקַח, יְהִי שֵׁם ה׳ מְבֹרָךְ״ — מֵאֵיזֶה סֵפֶר?