יִפְתָּח — בֶּן הַפִּלֶגֶשׁ הַמְגֹרָשׁ

בֶּן מִי הָיָה הַשּׁוֹפֵט שֶׁמִּשְׁפַּחְתּוֹ סִלְּקָה אוֹתוֹ?

יִפְתָּח הוּא בֶּן גִּלְעָד מֵאִשָּׁה זוֹנָה — וְאֶחָיו גֵּרְשׁוּ אוֹתוֹ: ״לֹא תִּנְחַל בְּבֵית אָבִינוּ, כִּי בֶּן אִשָּׁה אַחֶרֶת אָתָּה״. הוּא בּוֹרֵחַ לְאֶרֶץ טוֹב — וְשָׁם מִתְקַבְּצִים אֵלָיו אֲנָשִׁים רֵיקִים. כְּשֶׁבְּנֵי עַמּוֹן מְאַיְּמִים עַל גִּלְעָד — זִקְנֵי גִּלְעָד בָּאִים אֵלָיו לְהָשִׁיב אוֹתוֹ.

❓ לְאָן בָּרַח יִפְתָּח, וּמִי הִגִּיעַ לְשָׁם כְּדֵי לְהַחֲזִירוֹ?

הַמּוֹפֶת — מֵהַדְּחִיָּה לְרֹאשׁ

מָה דָּרַשׁ יִפְתָּח בִּתְמוּרָה לְהַסְכָּמָתוֹ לַחֲזֹר?

הַמַּעֲבָר דְּרָמָטִי: אֶחָיו שֶׁגֵּרְשׁוּ אוֹתוֹ — עַכְשָׁו זִקְנֵי גִּלְעָד מְבַקְּשִׁים אוֹתוֹ לָשׁוּב. יִפְתָּח מַזְכִּיר לָהֶם: ״הֲלֹא אַתֶּם שְׂנֵאתֶם אוֹתִי?״ — אַךְ מַסְכִּים בִּתְנַאי: אִם יְנַצֵּחַ יִהְיֶה לְרֹאשׁ. מוֹטִיב חוֹזֵר בְּסֵפֶר שׁוֹפְטִים: הַגִּבּוֹר שֶׁיִּשְׂרָאֵל דּוֹחֶה — הוּא שֶׁיִּשְׂרָאֵל זָקוּק לוֹ.

❓ אֵיזֶה מוֹטִיב חוֹזֵר בְּסֵפֶר שׁוֹפְטִים מַדְגִּים סִפּוּרוֹ שֶׁל יִפְתָּח?

מַדּוּעַ גֵּרְשׁוּ אֲחֵי יִפְתָּח אוֹתוֹ מֵהַבַּיִת?

כְּתֹב פִּסְקַת גּוּף אַחַת הַמַּצִּיגָה נִמּוּק אֶחָד בָּרוּר לְמַה שֶּׁמְּגָלֶה הַמַּהֲפָּךְ בְּגוֹרַל יִפְתָּח — מִגֵּרוּשׁ לְהַנְהָגָה — עַל אֹפְיוֹ שֶׁל יִפְתָּח אוֹ עַל מַצַּב גִּלְעָד. בַּסֵּס אֶת דְּבָרֶיךָ עַל הַכָּתוּב בַּפְּסוּקִים.

הַצֵּג נִמּוּק אֶחָד בִּלְבַד, הַסְבֵּר אוֹתוֹ, וְאַחַר כֵּן הָבֵא דֻּגְמָה קוֹנְקְרֵטִית מִן הַפְּסוּקִים שֶׁתִּתְמֹךְ בּוֹ.

״הֲלֹא אַתֶּם שְׂנֵאתֶם אוֹתִי וַתְּגָרְשׁוּנִי מִבֵּית אָבִי, וּמַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלַי עַתָּה כַּאֲשֶׁר צַר לָכֶם?״ (שׁוֹפְטִים יא, ז)

אורך: 30–45 מילים

הַנֶּדֶר — מַה שֶׁיֵּצֵא

מָה בְּדִיּוּק הִבְטִיחַ יִפְתָּח לַה׳ עֶרֶב הַקְּרָב…

לִפְנֵי הַמִּלְחָמָה יִפְתָּח נוֹדֵר: ״אִם נָתוֹן תִּתֵּן אֶת בְּנֵי עַמּוֹן בְּיָדִי, וְהָיָה הַיּוֹצֵא אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם... וְהַעֲלִיתִיהוּ עוֹלָה״. הוּא מְנַצֵּחַ — וּמִי שֶׁיּוֹצֵאת לִקְרָאתוֹ הִיא בִּתּוֹ הַיְּחִידָה, בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת.

❓ אֶת מִי פָּגַשׁ יִפְתָּח בְּשׁוּבוֹ מִן הַנִּצָּחוֹן, וּבְאֵיזֶה אֹפֶן?

הַבַּת — בְּכִי עַל הֶהָרִים

כֵּיצַד הֵגִיבָה הַבַּת כְּשֶׁנּוֹדַע לָהּ עַל הַנֶּדֶר…

הַבַּת שׁוֹמַעַת אֶת הַנֶּדֶר — וּמַסְכִּימָה: ״אָבִי, פָּצִיתָ פִיךָ אֶל ה׳, עֲשֵׂה לִי כַּאֲשֶׁר יָצָא מִפִּיךָ״. הִיא מְבַקֶּשֶׁת רַק חֹדְשַׁיִם לִבְכּוֹת עַל בְּתוּלֶיהָ בֶּהָרִים עִם רֵעוֹתֶיהָ — וְיִפְתָּח נוֹתֵן לָהּ. הַסִּפּוּר נִגְמָר בִּבְנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁמְּקוֹנְנוֹת עָלֶיהָ אַרְבָּעָה יָמִים בְּשָׁנָה.

❓ מָה בִּקְשָׁה הַבַּת מֵאָבִיהָ, וְכֵיצַד מְצַיְּנוֹת אוֹתָהּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל?

מַה בִּקְּשָׁה בַּת יִפְתָּח לִפְנֵי שֶׁיְּקֻיַּם הַנֶּדֶר?

הַנֶּדֶר ״וְהָיָה הַיּוֹצֵא... וְהַעֲלִיתִיהוּ עוֹלָה״ — בְּאֵיזֶה פֶּרֶק?

כְּתֹב פִּסְקַת סִיּוּם אַחַת הַמְּנַסַּחַת מֵחָדָשׁ אֶת מַשְׁמָעוּת נֵדֶר יִפְתָּח וְתוֹצָאָתוֹ — בְּלִי לַחְזֹר עַל לְשׁוֹן הַמָּבוֹא. הַפִּסְקָה תַּצִּיג אֶת הַמֶּסֶר הַכּוֹלֵל שֶׁהַסִּפּוּר מוֹסֵר, תִּסְמֹךְ עַל פָּסוּק אֶחָד לְפָחוֹת, וְתִהְיֶה עָצְמָאִית — לֹא רְשִׁימָה חוֹזֶרֶת שֶׁל עוּבְדּוֹת.

בְּנֵה אֶת הַפִּסְקָה כָּךְ: מִשְׁפַּט כּוֹלֵל אֶחָד, תִּמּוּכִין מִן הַפָּסוּק, וּמִשְׁפַּט מַסְכֵּם — שְׁלֹשָׁה שְׁלָבִים בִּלְבַד.

אורך: 40–70 מילים