לֵידַת הַתְּאוֹמִים

רִבְקָה יָלְדָה תְּאוֹמִים שֶׁהִתְרוֹצְצוּ בְּבִטְנָהּ. הָרִאשׁוֹן יָצָא אַדְמוֹנִי וְשָׂעִיר וְנִקְרָא עֵשָׂו, וְאַחֲרָיו יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אוֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו — עַל כֵּן נִקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב.

שְׁנֵי אֳפָיִים שׁוֹנִים

הַתְּאוֹמִים גָּדְלוּ לִשְׁנֵי אֲנָשִׁים הֲפוּכִים: עֵשָׂו הָיָה ״אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה״, וְיַעֲקֹב הָיָה ״אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים״. יִצְחָק אָהַב אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו, וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב.

נְזִיד הָעֲדָשִׁים

עֵשָׂו בָּא מִן הַשָּׂדֶה עָיֵף וּמְבַקֵּשׁ מִן הַנָּזִיד הָאָדֹם. יַעֲקֹב הִתְנָה: ״מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי״. עֵשָׂו הִסְכִּים, אָכַל וְשָׁתָה וַיָּקָם וַיֵּלַךְ — ״וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה״.

מָה מְלַמֵּד הַכָּתוּב ״וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה״ עַל יַחֲסוֹ שֶׁל עֵשָׂו?

מַעֲשֵׂה הַבְּרָכוֹת

זַעֲקַת עֵשָׂו

כְּשֶׁעֵשָׂו שָׁב מִן הַצַּיִד וְגִלָּה שֶׁיַּעֲקֹב נָטַל אֶת הַבְּרָכָה, צָעַק ״צְעָקָה גְּדֹלָה וּמָרָה עַד מְאֹד״ וּבִקֵּשׁ מֵאָבִיו: ״בָּרֲכֵנִי גַם אָנִי אָבִי״. עֵשָׂו שָׂטַם אֶת יַעֲקֹב וְחָשַׁב לְהָרְגוֹ.

הַפָּסוּק ״הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו״ — מִי אֲמָרוֹ וּבְאֵיזֶה הֶקְשֵׁר?

מָה הָיְתָה הַסִּבָּה הַמִּיָּדִית לִבְרִיחַת יַעֲקֹב מִבֵּית אָבִיו לְחָרָן?

חֲלוֹם הַסֻּלָּם בְּבֵית אֵל

הַמִּפְגָּשׁ הַמְחֻדָּשׁ וְהַפִּיּוּס

בְּשׁוּבוֹ מֵחָרָן יָרֵא יַעֲקֹב מִפְּנֵי עֵשָׂו, שָׁלַח לְפָנָיו מִנְחָה וְחִלֵּק אֶת מַחֲנֵהוּ. אַךְ עֵשָׂו רָץ לִקְרָאתוֹ, חִבְּקוֹ וְנָשַׁק לוֹ ״וַיִּבְכּוּ״ — הָאַחִים הִתְפַּיְּסוּ.

מָה הָיָה הַתֹּכֶן הַמֶּרְכָּזִי שֶׁל הַהַבְטָחָה שֶׁקִּבֵּל יַעֲקֹב בַּחֲלוֹם הַסֻּלָּם?

כֵּיצַד תֵּאֵר הַכָּתוּב אֶת תְּגוּבַת עֵשָׂו בַּמִּפְגָּשׁ הַמְחֻדָּשׁ עִם יַעֲקֹב?