הַקְּרִיאָה: לֶךְ לְךָ

בְּגִיל שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ נִצְטַוָּה אַבְרָם: ״לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ״. זוֹ הָיְתָה קְרִיאָה לַעֲזֹב אֶת הַמֻּכָּר וּלְהַתְחִיל דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה שֶׁל אֱמוּנָה.

שָׁלֹשׁ הַבְטָחוֹת

ה׳ הִבְטִיחַ לְאַבְרָהָם שָׁלֹשׁ הַבְטָחוֹת: הַזֶּרַע (״וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל״), הָאָרֶץ (״לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת״), וְהַבְּרָכָה (״וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה״).

מָה דָּרְשָׁה הַקְּרִיאָה ״לֶךְ לְךָ״ מֵאַבְרָהָם?

מָה נִכְרַת בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים?

עֲקֵדַת יִצְחָק

הַנִּסָּיוֹן הָעֲשִׂירִי

עֲקֵדַת יִצְחָק הִיא הָאַחֲרוֹן וְהַקָּשֶׁה בַּעֲשֶׂרֶת הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל אַבְרָהָם. הִיא מְבַטֵּאת אֱמוּנָה וְצִיּוּת מֻחְלָט, וְגַם אֶת הַשְּׁלִילָה שֶׁל קָרְבְּנוֹת אָדָם — ה׳ עָצַר אֶת הַמַּעֲשֶׂה.

כֵּיצַד הִסְתַּיֵּם נִסָּיוֹן הָעֲקֵדָה?

אֵיזֶה עִקָּרוֹן עוֹלֶה מִכָּךְ שֶׁה׳ עָצַר אֶת הָעֲקֵדָה?