שִׁעְבּוּד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

אֵיזוֹ שִׁכְחָה אַחַת הָפְכָה אוֹרְחִים לַעֲבָדִים…

פַּרְעֹה הֶחָדָשׁ לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף וְהֵחֵל לְעַנּוֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּעֲבֹדַת פֶּרֶךְ. הֵם בָּנוּ עָרֵי מִסְכְּנוֹת: פִּתֹם וְרַעַמְסֵס.

❓ אֵילוּ שְׁתֵּי עָרִים בָּנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם?

מַה הָיָה הַנֵּס בַּסְּנֶה הַבּוֹעֵר?

עֶשֶׂר הַמַּכּוֹת

אֵיזוֹ מַכָּה סוֹף־סוֹף שָׁבְרָה אֶת פַּרְעֹה…

כְּתֹב פִּסְקַת גּוּף אַחַת הַמַּסְבִּירָה כֵּיצַד תֵּאֵר סֵפֶר שְׁמוֹת אֶת יְחַס פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. פִּסְקָתְךָ תִּכְלֹל נִמּוּק אֶחָד בָּרוּר, הֶסְבֵּר שֶׁלּוֹ, וְדֻגְמָה קוֹנְקְרֵטִית הַנִּשְׁעֶנֶת עַל הַכָּתוּב.

הַצֵּג נִמּוּק אֶחָד בִּלְבַד. אַחַר כָּךְ הַסְבֵּר אוֹתוֹ, וְסַיֵּם בִּדֻגְמָה מְדֻיֶּקֶת מִן הַפָּסוּק.

שְׁמוֹת א, יא: ״וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס״.

אורך: 30–45 מילים

לֵיל הַפֶּסַח

מָה הֵגֵן עַל בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל בַּלַּיְלָה הַהוּא…

בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שָׁחֲטוּ קָרְבַּן פֶּסַח וּמָרְחוּ דָּם עַל הַמְּזוּזוֹת. ה׳ פָּסַח עַל בָּתֵּיהֶם וְלֹא הִכָּה אֶת בְּכוֹרֵיהֶם.

❓ אֵיזוֹ פְּעֻלָּה בַּלַּיְלָה הַהוּא מָנְעָה אֶת מַכַּת בְּכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל?

כֵּיצַד קָרַע ה׳ אֶת יַם סוּף?

כַּמָּה יְמֵי הֲכָנָה נִקְבְּעוּ לָעָם לִפְנֵי מַתַּן תּוֹרָה?

כְּתֹב פִּסְקַת סִיּוּם אַחַת לְנוֹשֵׂא יְצִיאַת מִצְרַיִם. הַסִּיּוּם יְסַכֵּם אֶת הַמַּעֲשִׂים הַגְּדוֹלִים שֶׁעָשָׂה ה׳ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל — מִלֵּיל הַפֶּסַח וְעַד מַתַּן תּוֹרָה — וְיַצִּיג מַסְקָנָה כּוֹלֶלֶת בְּמִלִּים שׁוֹנוֹת מִן הַמַּסְקָנָה שֶׁפָּתַחְתָּ בָּהּ.

כְּלֹל שְׁלֹשָׁה מַאֲרָעוֹת לְכָל הַיּוֹתֵר, וְנַסֵּחַ אֶת הַמַּסְקָנָה בִּלְשׁוֹן שׁוֹנָה מִן הַפְּתִיחָה.

אורך: 40–70 מילים